קוז'וקרו דורית נ' המרכז הרפואי רמת אביב בע"מ

החלטה

1.עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת על פי הנטען מחמת רשלנותה של הנתבעת.

2.התביעה תלויה ועומדת מזה מספר שנים, אולם רק בשלב מאוחר – בחודש 04/11 הוגשה חוות דעת לביסוס התביעה ולעת הזו מצויים אנו טרם שמיעת הראיות לאחר שהצדדים שניהם הגישו עדויותיהם בתצהירים ובכלל אלו חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת. כן מצויים אנו לאחר שניתנה חוות דעתו של מומחה בית המשפט שמונה בסוגיה השנויה במחלוקת.

3.מונחת עתה בפני בקשת התובעת להורות על הוצאתם של מסמכים מקובץ ראיותיה של הנתבעת בהתאם לסמכות הנתונה לפי סעיף 114 א' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), כמו גם על מחיקתם של סעיפים מתצהיר המשיבה המהווים הרחבת חזית.

4.יצוין ובתמצית הרקע:

התובעת נדרשה לניתוח במיתרי הקול בשנת 2003. לאחר שהתאוששה מההרדמה נדרשה לזריקה כנגד כאבים וזו שנעשתה בירך ימין הסבה לנזק עצבי בעל השלכות נרחבות ע"פ הנטען, לרבות על תיפקודה של התובעת הטוענת לנכות צמיתה בתחום העצבי והנפשי.

בכתב התביעה מציינת התובעת מפורשות כי הזריקה בה עסקינן הינה זריקת וולטרן וזאת על סמך שנאמר לה ולשיטתה רשלנות הנתבעת נעוצה באופן ההזרקה שנעשתה בניגוד להנחיות היצרן.

הנתבעת בכתב הגנתה ולצד הכחשות כלליות טענה למעשה כי לא נפל כל פגם בטיפול הרפואי ושללה קיומה של רשלנות.

חוות דעת הוגשו כאמור מחד ומנגד בהתאמה ומומחה בית המשפט – פרופ' ע. אברמסקי - קבע למעשה כי הזריקה שניתנה היא שפגעה בעצב וגרמה לנכות צמיתה ששיעורה 10 אחוז בגין הפרעת תחושה ניכרת שאובחנה כ"מרלגיה פרסטטיקה" .

5.עם הגשת עדויותיה של הנתבעת הופתעה התובעת להיווכח כי אלו כוללים מסמכים שלא גולו קודם לכן חרף צו שניתן וחמור מכך, כי הנתבעת מתיימרת לטעון כי הזריקה אשר ניתנה לתובעת אינה זריקת וולטרן כי אם זריקת אביטרן כמשתקף מתצהירו של מר רומן בגרוב שהינו האח אשר הזריק לתובעת את הזריקה בה עסקינן.

כיוון שכך ומשההליך כולו התנהל עד לנקודת זמן זו בהנחה שבזריקת וולטרן עסקינן, הגישה התובעת בקשתה דלפני.

6.הנתבעת מצידה סבורה כי אין מקום לסעדים המבוקשים. לטענתה לא התיימרה להסתיר דבר מהנתבעת ועל פי ההסבר הניתן, רק עם הערכותה להגשת התצהירים הסתבר לבא כוחה מפיו של מר בגרוב הנ"ל כי הרישום הרפואי שהיה בתיק והתייחס לשימוש בזריקת וולטרן שגוי היה. יצוין כי לתצהירו צורף טופס "דיווח על טעות בטיפול בבי"ח" על טעות אותו מילא מר בגרוב כבר בשעתו, סמוך לאחר הניתוח תוך ציון כי עסקינן בזריקת אביטרן. מקור הטעות לטענתו הינו משם המוצר/מותג שהינו נפוץ ומקובל כמפורט בתצהירו. עוד טען בתצהיר כי במרכז הרפואי של הנתבעת לא נעשה שימוש בזריקה מסוג וולטרן והניתן לה הינו משכך כאבים תואם אשר הוזרקה לירך התובעת בהתאם לכללים ולפרקטיקה המקובלת.

בכל הנוגע לשאלת הפרתו של סעיף 114א לתקנות, טוענת הנתבעת כי סעיף זה אינו חל מקום שלא ניתן מענה כלשהו לצו גילוי מסמכים, אלא רק בהתייחס למענה חלקי. מכל מקום, לשיטתה של הנתבעת ראוי היה כי התובעת היתה פונה מבעוד מועד ומציינת עמידתה על גילוי מסמכים, דבר שלא נעשה ואשר יש לפרשו כוויתור מצידה על הליך זה. ב"כ הנתבעת מציין כי לא היתה כל כוונה להסתיר מסמכים מהתובעת ובהשלמה לכך בדיון שהתקיים ביום 15.7.13 הבהיר כי אי ביצוע גילוי המסמכים נעוץ בהיסח הדעת וכי לו היה מקבל תזכורת מחברו, היה פועל כנדרש. הנתבעת אף מציינת כי תיק זה התנהל במשך כ- 4 שנים ללא מעש של ממש וכי רק לאחר החלפת הייצוג ושורת דחיות הגישה התובעת חוו"ד רפואית ושלחה בקשה לגילוי מסמכים.

אשר לסוגיית הרחבת החזית, הרי שהנתבעת טוענת כי אין עסקינן בהרחבה, כך לאור נוסחו של כתב ההגנה הנושא הכחשה בהתייחס לסעיף הטוען לשימוש שנעשה בזריקת הוולטרן.

על הנתבעת היה לבקש פרטים נוספים או הודיה בעובדה ככל שרצתה הבהרה בהתייחס להכחשה זו, דבר שלא נעשה.

אמנם המומחה מטעם הנתבעת הגיש חוות דעתו על בסיס ההנחה שבזריקת וולטרן עסקינן, אולם זו ובניגוד לנטען מנגד, אינה מהווה הודאה בעובדה, שכן הלה ערך חוות דעתו על סמך המסמכים הרפואיים שהיו בפניו ונשאו את הרישום הנוגע לזריקת הוולטרן.

7.בדיון שהתקיים ביום 15.7.13 הוסיפו הצדדים וטענו בעניינה של הבקשה דנן ובהמשך לכך קיימו נסיון גישור שלא צלח ומשעה שכך, מחוייבת הכרעה זו.

דיון והכרעה

ראשית, בסוגיית גילוי המסמכים

8.אכן, בהחלטת ביהמ"ש מיום 1.6.09 נקבע כי על הצדדים להשלים תוך 45 ימים ההליכים המקדמיים "לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים ככל שיוחלפו ופרטים נוספים ככל שיידרשו".